<h1>ספר הבתים הלכ' ברכות שער שביעי ס"ב</h1>
<h2>דף לה.</h2>
על פירות הארץ אומר בורא פרי האדמה חוץ מן הפת שעל הפת אומר המוציא לחם מן הארץ ואם בירך על פירות האילן בורא פרי האדמה יצא אבל אם ברך על פירות הארץ בורא פרי העץ לא יצא ועל כלם אם אומר שהכל נהיה בדברו יצא. ויש מי שפסק שאם ברך על פירות האילן בורא פרי האדמה לא יצא. כתב הרי"ף בתשובת שאלה אע"פ שאמרו על כלם אם אמר שהכל יצא, צריך לברך אחריו ברכה הראויה לאותו המין. כיצד אם אכל פת מברך ברכת המזון. ואם אכל מעשה קדרה, או אחד מהמינין הכתובים בתורה, מברך אחריו ברכה מעין שלש. על דבר שאינו יונק מן הארץ, כגון בשר וגבינה ודגים וביצים וחלב ודבש דבורים וכיוצא בהם, אומר שהכל נהיה בדברו. על הפת שעפשה, ועל היין שהקרים, ועל תבשיל שעברה צורתו ועל המלח ועל הזמית אומר שהכל נהיה בדברו. על החומץ ועל הנובלות ועל הגובאי ועל כמהין ופטריות אומר שהכל נהיה בדברו. כתב הראב"ד אין מברכין על החומץ, אלא בחושש בגרונו ומטבל בו פתו שהחומץ עיקר ומברך עליו, אבל אם שותהו לבדו כיון שמזיקו אין מברך עליו כלום.
